ג'ואן דונוהיו
 | |
| לידה |
12 בדצמבר 1956 (בת 67) יונקרס, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה | |
| תפקיד |
|
  | |
ג'ואן א' דונוהיו (נהגֶה ג'וֹאְן ד֫וֹנֶהְיוּ;[1] באנגלית: Joan E. Donoghue נולדה ב-12 בדצמבר 1956) היא עורכת דין אמריקאית, חוקרת משפטית בינלאומית, פקידה לשעבר במחלקת המדינה האמריקאית והנשיאה לשעבר של בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) (ICJ). היא מונתה לראשונה לשופטת בבית המשפט ב-2010, נבחרה מחדש ב-2014, ונבחרה על ידי שופטי בית הדין הבינלאומי לנשיאת בית הדין ב-2021.[2][3] היא האישה השלישית שנבחרה לעמוד בראשות בית הדין והאישה האמריקאית הראשונה שנבחרה כנשיאת בית המשפט.
השכלה וקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דונהיו סיימה את לימודיה באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז בהצטיינות בלימודי רוסית וביולוגיה ב-1978. לאחר מכן היא סיימה את הדוקטורט במשפטים מבית הספר למשפטים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי בשנת 1981.[3] מ-1981 עד 1984, היא הייתה עורכת דין במשרד Covington & Burling, והתמקדה בבתי משפט פדרליים ובליטיגציה.
בשנות ה-80 שימשה כעורכת דין-יועצת של ארצות הברית בתיק ניקרגואה נגד ארצות הברית, תיק שהתנהל בשנת 1986 בפני בית הדין הבינלאומי לצדק על רקע תמיכתה של ארצות הברית בלוחמי הגרילה הקונטראס במלחמתם נגד ממשלת ניקרגואה ועל מיקוש נמליה של המדינה. בית הדין קבע כי ארצות הברית הפרה את המשפט הבינלאומי, ופסק כי עליה לשלם פיצויים לניקרגואה. אך ארצות הברית סירבה לשלם, ובסופו של דבר ניקרגואה ויתרה על דרישתה.[4] היא הייתה היועצת הכללית של פרדי מאק בין השנים 2003 ל-2005, ושימשה כסגנית יועצת משפטית ראשית במחלקת המדינה של ארצות הברית בין השנים 2007 ל-2010, בין השאר כיועצת המשפטית בפועל של מחלקת המדינה ב-2009.[5] היא שימשה בעבר כסגנית היועצת המשפטית של היועץ המשפטי (2000–2001) עוזרת יועצת משפטית לענייני כלכלה ועסקים (1994–1999); יועצת לענייני אפריקה (1993–1994); ויועצת לענייני אוקיינוסים, סביבה ומדע (1989–1991).[6] היא גם שימשה כסגנית היועץ המשפטי של משרד האוצר האמריקאי, ופיקחה על כל ההיבטים של עבודת המחלקה, כולל מוסדות פיננסיים בינלאומיים.[6]
שופטת בבית הדין הבינלאומי לצדק
[עריכת קוד מקור | עריכה]דונוהיו נבחרה לשופטת בבית הדין הבינלאומי בהאג ב-9 בספטמבר 2010, כדי למלא את המקום שהתפנה עקב התפטרותו של תומאס בורגנטל. בהתאם לתקנון בית הדין הבינלאומי לצדק, דונוהיו השלימה את שארית תקופת הכהונה שבה נבחר בורגנטל, אשר הסתיימה ב-5 בפברואר 2015.[2]
דונהיו הייתה המועמדת היחידה למשרה של בית הדין הבינלאומי.[7] בעצרת הכללית, תמכו במינויה 159 נציגים מתוך 167, ושמונה נמנעו. במועצת הביטחון היא קיבלה את כל 15 הקולות. דונהיו הושבעה כחברה בבית הדין הבינלאומי ב-13 בספטמבר 2010.[8]
דונהיו הייתה האישה הרביעית שנבחרה להיות חברה בבית הדין הבינלאומי לצדק מאז 1945.[4] כיום מכהנות בבית הדין ארבע נשים מתוך 15 (האחרות הן שוה האנקין, ג'וליה סבוטינדה והילרי צ'ארלסוורת'[9]).[2][10]
בשנת 2014, מונתה דונהיו לכהונה שנייה בבית הדין הבינלאומי על ידי הקבוצה הלאומית האמריקאית של בית המשפט הקבוע לבוררות (האג),[11] ונבחרה מחדש עם 156 קולות בסבב הראשון של ההצבעה בבית הדין הבינלאומי.
כשופטת בית הדין הבינלאומי היא הוציאה חוות דעת מנוגדת בתיק ההשלכות המשפטיות של הפרדת ארכיפלג צ'אגוס ממאוריציוס ב-1965, שבו הוציא בית הדין האירופי חוות דעת מייעצת ב-2017 כתגובה לבקשת העצרת הכללית של האו"ם. בית המשפט ראה בהפרדה של בריטניה את איי צ'אגוס ממאוריציוס ב-1965, שהובילה לגירוש הצ'אגוסים כששניהם היו שטחים קולוניאליים, כבלתי חוקית.[12]
ב-8 בפברואר 2021 נבחרה דונוהיו נבחרה כנשיאה-26 של בית המשפט במקומו של עבדולקאווי יוסוף, לתקופה של שלוש שנים. היא האישה השנייה שמחזיקה בתפקיד (לצד רוזלין היגינס) והאמריקאית השלישית (לצד סטיבן שוובל וגרין האקוורת').[13]
ב-26 בינואר 2024, חתמה דונוהיו על החלטת בין הדין לדחות את בקשת דרום אפריקה להורות בצו על הפסקת הלחימה ברצועת עזה בטענה לרצח עם. ההחלטה כוללת מספר צווי ביניים, בהם צווים שמחייבים את ישראל לנקוט את כל האמצעים שבכוחה כדי למנוע רצח עם כהגדרתו באמנה, לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה ולמנוע הסתה לרצח עם.[14][15]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קורות חיים של ג'ואן אי. דונוהיו באתר בית הדין הבין-לאומי לצדק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ UN Audiovisual Library (2016-01-04), ICJ Judge Donoghue on Lawyering for Peace (Part I), נבדק ב-2024-06-18
- ^ 1 2 3 "General Assembly document GA/10978". 2010-09-09. נבדק ב-2011-07-25.
- ^ 1 2 International Court of Justice biography. Accessed December 4, 2010.
- ^ 1 2 Olivier Ribbelink (2010-09-07). "Female judges bring new perspective to ICJ". Radio Netherlands Worldwide. נבדק ב-2011-07-25.
- ^ "The Nomination of Joan E. Donoghue to the International Court of Justice". U.S. Department of State. נבדק ב-2021-07-13.
- ^ 1 2 UN Lecture Series, Biography of Joan Donoghue, accessed at https://legal.un.org/avl/pdf/ls/Donoghue_bio.pdf
- ^ "Elections to fill vacancies in principal organs: election of a member of the International Court of Justice". 2010-08-23. UN document ID:S/2010/443. נבדק ב-2011-07-25.
- ^ "Swearing-in of two new Members of the Court at a public sitting on Monday 13 September 2010 at 10 a.m." (PDF) (הודעה לעיתונות). International Court of Justice. 2010-09-10. אורכב מ-המקור (PDF) ב-24 בדצמבר 2010. נבדק ב-2011-07-25.
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ "Current Members | INTERNATIONAL COURT OF JUSTICE".
- ^ Marcia Coyle (2010-09-13). "New Judge Will Mark Historic Moment for World Court". The National Law Journal.
- ^ "Statement on the Nomination of Joan E. Donoghue to the International Court of Justice". U.S. Department of State. נבדק ב-2021-07-22.
- ^ "Latest developments | Legal Consequences of the Separation of the Chagos Archipelago from Mauritius in 1965 | International Court of Justice". www.icj-cij.org. נבדק ב-2021-07-17.
- ^ "Press Release (Unofficial): Judge Joan E. Donoghue (United States of America) elected President of the International Court of Justice; Judge Kirill Gevorgian (Russian Federation) elected Vice-President" (PDF). International Court of Justice. 8 בפברואר 2021. נבדק ב-9 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^
חן מענית, שופטי בית הדין בהאג: על ישראל למנוע רצח עם בעזה; לא ניתן צו להפסקת אש, באתר הארץ, 26 בינואר 2024
- ^ הודיה כריש חזוני, האג: בית הדין קיבל חלק מדרישות דרא"פ – אך לא הורה על עצירת הלחימה, באתר מקור ראשון, 26 ינואר 2024
